בישראל, שחפצה להיות מדינה מתוקנת ומתקדמת, מכיל כיום ספר החוקים הרבה מאוד חוקים שעוסקים בזכויות של אוכלוסיית הנכים. בין היתר, נכים אמורים ליהנות משוויון זכויות מלא ובפרט משוויון באספקת מקורות פרנסה ותעסוקה. בנוסף, יש גם זכות לניידות משופרת, דבר שבא לידי ביטוי בחיוב חברות התחבורה הציבורית באספקת שירותי תעבורה מונגשים.
למרות שיפורי הנגישות התחבורתית, מסתבר שהקשיים של השימוש החופשי באוטובוסים, ברכבת או במוניות, רבים מדי. התוצאה – רק מעטים עושים שימוש קבוע באמצעי התחבורה הללו. ראוי מאוד לתת את הדעת לשאלה מדוע למרות השיפורים נותרו עדיין קשיי שימוש רבים. רק המודעות לסיבות הללו יוכלו לשנות את המצב מיסודו.
נגישות חלקית
כיום, נכים רבים מאי פעם נוהגים ברכבים מיוחדים, שעברו התאמות על ידי חברות מתמחות, כגון אצמ, למשל. גם אלה שיכולים ומסוגלים לנהוג בעצמם ובמיוחד אלה שלא יכולים לעשות כן, היו מעוניינים מפעם לפעם להשתמש בתחבורה ציבורית באופן חופשי, קל ופשוט. משאלות שבאו לברר מהם הקשיים שעומדים בפני שימוש שכזה עולה תמונה קפקאית למדי.
החוק היבש קובע שיש לקיים תחבורה ציבורית מונגשת. מעיון מדוקדק בתקנות עולה שמדובר על נגישות חלקית, במקרה הטוב. כאשר מדובר על קווים עירוניים של אוטובוסים – חלה החובה לספק הנגשה מלאה. עם זאת – כאשר מדובר על קווים בין עירוניים – אין חובה להנגיש והרוב הגדול של האוטובוסים הללו אכן אינם מונגשים. מעבר לכך, מוניות מותאמות לנכים – כמעט ולא קיימות.
מלבד כלי הרכב עצמם, גם שירותים נלווים לנכים לוקים בחסר. עמדות מודיעין, שירותים לנכים, שילוט ללקויי ראיה – כולם אינם מוצעים בהיקף הראוי. מלבד הנגישות החלקית הזאת, יש היבט חשוב לא פחות והוא – המודעות לשירות.
חייבים לשפר
משיחות עם נכים ומוגבלים אודות הקשיים המלווים אותם בשימוש בתחבורה ציבורית עולה מצב כמעט מביש. חלק גדול מנותני השירותים אינם מודעים לחוקים ואינם מקפידים על יחס שירותי נאות. להלן מספר דוגמאות:
נכה שמעוניין להשתמש בשירותי הנסיעה ברכבת חייב להודיע מראש במידה והוא זקוק לעזרת הצוות בעליה ובירידה מהקרון.
נכים רבים נתקלו במצב שבו גם כאשר הגיע לתחנה אוטובוס מונגש, הנהג לא סייע להם להגיע למקומם וגם אם עשה כן, לא תמיד בוצעו קשירה ועיגון לצורך בטיחות, כנדרש.
לא תמיד יש הקפדה על שמירת המושבים המיועדים למוגבלים פנויים. הצורך להיאבק על הזכות לשבת מעורר אי נוחות וזאת בלשון המעטה.
לסיום, על מנת לשפר את המצב, חשוב להציע יותר אמצעי תחבורה מונגשים, לרבות קווי אוטובוס בין עירוניים ומוניות. במקביל, יש להדרך את נותני השירותים כיצד לנהוג במקבלי השירות המוגבלים בגופם ובעלי הצרכים המיוחדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה